החלטה בתיק סע"ש 20702-06-12

1.         בפניי בקשת התובע מיום 12.06.12 לפטור אותו מתשלום אגרה, לפי תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח - 2008 (להלן: "התקנות" ו/או "תקנות האגרות").

2.         בתביעה שהגיש התובע נטען כי התובע הועסק בנתבעת 1 מחודש יוני 1996 ועד ליום 15.10.07. לטענת התובע, הפסיק את עבודתו בנתבעת 1 מחמת מצבו הרפואי.  התובע עותר בתביעתו לחייב את הנתבעים בתשלום הפרשי שכר עבודה, הפרשי פיצויי פיטורין, הפרשי דמי הבראה, דמי חגים, הפרשי הפסדי פנסיה וניכוי מס ארגון בכפל.

3.         בתצהיר שצורף לבקשה למתן פטור מאגרה הצהיר התובע כי הוא נשוי ואב לחמישה ילדים הסמוכים על שולחנו, הוא אינו עובד משנת 2007 וכי הכנסתו החודשית מורכבת מקצבאות בלבד; קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי בשיעור 100% בסך של 5,300 ש"ח לחודש, קצבת ילדים מהמוסד לביטוח לאומי בסך של 700 ש"ח לחודש וכן פנסיית נכות מחברת "מגדל" בסך של 1,200 ש"ח לערך לחודש.

            התובע הוסיף והצהיר כי אשתו עובדת במפעל למיון תפוחי אדמה ומשתכרת במשכורת מינימום בסך 4,000 ש"ח לחודש וכי אין לו נכסים מלבד דירת מגורים בה הוא מתגורר עם משפחתו.

            לבקשה צורפו אישור המוסד לביטוח לאומי בדבר מעמדו של התובע כ"לא עובד" החל מיום 1.1.08 ובדבר הקצבאות החודשיות המשולמות לתובע. כמו כן, צורף אישור מטעם "מגדל מקפת" בדבר תשלום פנסיית נכות לצמיתות ותדפיס חשבון עו"ש לחודשים 2/2010- 4/2012.

4.         תקנה 12 (ב) לתקנות האגרות אשר עניינה באפשרות ליתן פטור מאגרה במקרים המתאימים קובעת כדלקמן:

"הוגשה בקשה לתשלום פטור מאגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין התחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".

5.         בקשה לפטור מאגרה מטעמים של חוסר יכולת כלכלית נבחנת על יסוד קיומם של שני תנאים מצטברים.

            ראשית, היותו של ההליך מגלה עילה ושנית, העדר יכולת כלכלית.

            שני התנאים כרוכים זה בזה כך שככל שהעילה מוצקה יותר, כך ניתן יהא להקל במבחן הכלכלי, ולהיפך. עם זאת, חייב להתקיים רף מינימאלי של כל אחד מהתנאים, וככל שהתובענה אינה מגלה עילה  - כמו גם ככל שהמבקש אינו מוכיח העדר יכולת כלכלית, די בכך כדי לדחות את הבקשה.

6.         לאחר בחינת טענות התובע וכלל החומר שבתיק, שוכנעתי כי בנסיבות העניין, יש הצדקה ליתן למבקש פטור מאגרה. להלן אפרט את הנימוקים:

לעניין המצב הכלכלי

7.         אכן, מהמסמכים שהוצגו בפניי עולה, כי אין בידי התובע לשלם את האגרה שנקבעה בגין התביעה שהגיש.

עומדת לנגד עיניי תכליתה של תקנה 12 לתקנות האגרות, ליצור שוויון בין הבאים בשערי בית הדין, בין העני והחלש לבין העשיר והחזק. שוויון זה מעניק זכות יסוד לעובד. בהקשר זה, יפים דבריו של כב' השופט חשין שקבע:

"דלתותיהם של בתי המשפט פתוחות לרווחה בפני המבקשים סעד, ויכולת הפניה לבתי המשפט היא מזכויות היסוד של האדם". (ע"א 597/90 רוזין נ' בן נון, פד"י מ"ו (3) 738, 742.

8.         המבקש הצביע על חוסר יכולת לשלם את האגרה וזאת בשים לב לכך שהוא נשוי ואב לחמישה ילדים הסמוכים על שולחנו, הוא אינו עובד משנת 2007 והכנסתו החודשית מורכבת מקצבאות בלבד ובכלל זה קצבת נכות כללית בשיעור 100% מהמוסד לביטוח לאומי. אשת התובע עובדת אף היא  ומשתכרת משכורת מינימום בסך 4,000 ש"ח לחודש.

            עוד עולה כי אין לתובע נכסים מלבד דירת מגורים בה הוא מתגורר עם משפחתו ובגינה הוא משלם משכנתא בסכום של 800 ש"ח לערך לחודש.

לעניין היות ההליך מגלה עילה:

9.         בקשת פטור מאגרה המחייבת את המדינה לממן בעצמה את ההליכים המשפטיים, לא תיעתר אלא בגין תביעות שיש בהם ממש, שהרי אחד הרציונאליים המונחים בעצם הדרישה לתשלום אגרה, הם ביסוס רצינות ההליך מתוך הנחה שמי שנדרש לשלם אגרה עבור ניהול הליך משפטי, שוקל היטב את הצורך בהליך וסיכוייו וכן את התועלת העשויה לצמוח לו מניהולו.